מיכל ממליצה בתחילת הדרך - לבנות את ארגז הכלים, להתמיד בלמידה, הקשבה וחידוד הסקרנות.

כמובן שצריך לאהוב את העשייה ולהיות מחובר אליה.

כששאלנו את מיכל ממה היא הכי נהנת בעבודה ומה מניע אותה?

אני בעיקר נהנית מעשייה מגוונת ומשמעותית. כזו שבנסיעה עם המשפחה, לאורך הדרך, אני יכולה להצביע על פרויקטים שניהלתי, במסגרת עבודתי בגדיש, והיום גרים בהם אלפי משפחות ומאות אלפי מטרים בנויים לתעסוקה.

בגדיש ניתנת לי עצמאות מלאה לצד תמיכה מקצועית בכל התחומים, ההנדסיים, המשפטיים והניהוליים והכל כדי להצליח ולהביא את התכנית לידי אישור ברמה מקצועית הכי גבוהה.

מניע אותי המושג "בניין הארץ", אצלנו זו לא קלישאה ובכל עשייה אני מוצאת את עצמי שותפה מלאה למהלך.

האתגר הכי גדול בעבור מיכל הוא להיות בקיאה היטב בכלל המהלכים הסטטוטוריים ובמדיניות הרגולטורית המשתנה. בסופו של יום ועם אישורה של התכנית היא צריכה להיות ברת ביצוע וכזו שממצה היטב את המקרקעין שעליו היא חלה.

ברור שיש את האתגר לתכלל את עבודתו של צוות תכנון רחב ורב תחומי, תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה לצד רוח טובה בעשייה.

לדבריה הקושי הוא להיות קשובה לבקשות ולצרכים של הלקוח תוך הקפדה על ביצוע כל המהלכים הסטטוטוריים הנדרשים לאישורה של התכנית.

איפה את רואה את עצמך בהמשך? איזה פרויקט או תפקיד היית רוצה לעשות בהמשך?

כיום אני נמצאת במקום מאד מסופק הן בתפקיד והן בעשייה. אני תמיד רוצה שיישאר לי זמן גם למשפחה וגם לתרום במקום שבו אני נמצאת.

חשוב לי שלצד התפקיד בהנהלה הרחבה בקבוצת גדיש וניהול הצוות אמשיך לחוש את העבודה עצמה של ניהול התכנון, לאחוז בתכניות בתשריטים ובהוראות ולא לאבד את זה.

בחצי גיחוך אבל לגמרי באמת אני תמיד אומרת שאשמח לנהל את התכנון של הקמת "בית המקדש השלישי". הכוונה למגה פרויקט, ייחודי במשמעותו ויותר גדול בהיקף מהפרויקטים אותם אנחנו מנהלים כיום, אם יש כזה בכלל.

איזה שינוי היית מאחלת לענף שלנו?

אני מאחלת להפשטת התהליכים לאישורה של תכנית וקיצור לוחות הזמנים כך שיזמים מקומיים, בפרויקטים קטנים וגדולים כאחד, לא יירתעו מעשייה והשקעה.

מה חשוב לזכור גם בזמנים קשים?

חשוב תמיד לזכור שיש לנו ארץ נהדרת ובעיקר אחד את השני.