חדשות וארועים

תקשורת ממוקדת: המפתח להצלחה - קבוצת גדיש הנדסה וניהול

 הקדמה

מתי בפעם האחרונה הקשבתם באמת לכל מילה במצגת בת 20 שקפים?

בעולם העסקי המודרני, יכולת הקשב של עובדים ומנהלים הולכת ופוחתת. מחקרים מראים כי המסר העיקרי נקלט בעשר הדקות הראשונות של כל תקשורת, וכל מה שמעבר לכך עלול "ללכת לאיבוד". תופעה זו מתחדדת אף יותר בקרב עובדים צעירים אשר גדלו בעידן הדיגיטלי המאופיין בחשיפה למידע רב ובזמני קשב קצרים במיוחד.

תקשורת ממוקדת היא לא רק כלי - היא תרבות.

מסמך זה מציג את האתגרים המרכזיים בתקשורת פנים ארגונית ומציע אסטרטגיות מעשיות וכלים לבניית סביבה תקשורתית חדה , ברורה ויעילה שתשפר את התהליכים, ההחלטות והביצועים של כולנו.

הבסיס התיאורטי: הבנת "טווח הקשב"

טווח הקשב (באנגלית, Attention Span) הוא מושג המתאר את משך הזמן שאדם מסוגל להתרכז במשימה או במידע מסוים ללא הסחת דעת. חוקרים בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מצביעים על מגמה מדאיגה של ירידה בטווח הקשב הממוצע בעשורים האחרונים.

הגורמים המשפיעים על טווח הקשב:

• עומס מידע מתמיד
• ריבוי משימות  (Multitasking)
• צריכת תוכן דיגיטלי מהיר וקצר
• ריבוי הסחות דעת טכנולוגיות

בהקשר הארגוני, פרופסור ג'ון מדינה ממכון MIT טוען כי "בסביבה העסקית המודרנית, העברת מסר אפקטיבית תלויה ביכולת לזקק ולהציג רעיונות מורכבים באופן תמציתי וחד, בתוך חלון הזדמנויות צר".[1]

אפיון הבעיה בקבוצת גדיש:

לאחר התבוננות וניתוח דפוסי התקשורת בארגון, זוהו מספר קשיים מרכזיים:

1. עומס מידע בדיווחים - נטייה להציף את השיחות בנתונים רבים, כאשר רק חלק קטן מהם רלוונטי לבעיה הנידונה. קושי בהבחנה בין עיקר לטפל.
2. היעדר מיקוד במצגות - מצגות ארוכות ומעמיסות המכילות לעתים קרובות שקפים רבים עם מידע לא קריטי, והיעדר מיקוד במסר המרכזי.
3. דיווחי סטטוס ממושכים – שימוש לא יעיל בפורמטים קיימים , הארכה מיותרת של דיווחים -דיווחים שיכולים להתבצע בפורמט קצר וממוקד מוצגים באריכות יתר.
4. סטייה ממוקד הדיון – חריגה ממטרות הפגישה גורמת לבזבוז זמן וחוסר אפקטיביות.

עקרונות לתקשורת ממוקדת ואפקטיבית

1. בהירות מחשבתית לפני כל מסר

לפני כל העברת מסר, יש להקדיש זמן להבהרת המחשבה:

• מהי המטרה העיקרית של התקשורת?
• מהו המסר המרכזי שיש להעביר?
• מה חיוני שהמאזין / הנמען יידע?

2. מבנה "הפירמידה ההפוכה"

אימוץ מבנה המידע של "הפירמידה ההפוכה" מעולם העיתונות (בדומה לעיקרון הBLUF)[2].

• פתיחה עם ה"שורה התחתונה" - פתיחה במסר העיקרי
• לאחר מכן, הצגת נקודות התמיכה המרכזיות
• רק בסוף, הוספת פרטים משלימים לפי הצורך / לפי שאלות שעולות

3. כלל 3-30-3

פיתוח יכולת להציג את המסר בשלוש רמות:

• 3  שניות: משפט אחד שמסכם את העיקר
•  30 שניות: הסבר תמציתי של הנקודות המרכזיות
• 3  דקות: הסבר מפורט יותר, אם יידרש

צעדים ליישום אצלינו בבית:

הטמעת תבניות תקשורת סטנדרטיות

1. • שימוש בתבניות ספציפיות לדיווחי סטטוס, הצגת בעיות, ותיעוד החלטות
   • שימוש עקבי בפורמטים ממוקדים שפותחו
2. הכשרה ממוקדת
   • סדנאות תקשורת אפקטיבית ותרגול מעשי לכל רמות הארגון של העברת מסרים תמציתיים.
3. משוב ועידוד
   • העלאת המודעות לחשיבות התמציתיות ומתן משוב חיובי על תקשורת ממוקדת
4. הגדרת "כללי אצבע" ארגוניים
   • מצגות: לא יותר מ-10 שקפים לכל פרזנטציה
   • דיונים: הגדרת מטרות ברורות ושמירה על מסגרת זמן
   • דוא"ל: נושא ברור ותמציתי, גוף הודעה שלא עולה על 5 משפטים
   • שיחות דיווח: הקפדה על עיקרון ה3-30-3 שהוזכר לעיל

סיכום

בקבוצת גדיש, כארגון מוביל, תקשורת ממוקדת היא לא רק יתרון אלא הכרח. שיפור יכולת העברת המסרים הממוקדת תוביל להתייעלות תהליכים, קבלת החלטות מהירה יותר, ושיפור האפקטיביות הארגונית הכוללת.

יישום העקרונות והצעדים שהוצגו במסמך זה יאפשר לנו ליצור תרבות של תקשורת ממוקדת ויעילה, המותאמת לאתגרי הסביבה העסקית המודרנית.

כשכל אחד מאיתנו מדייק את המסר שלו הארגון נע קדימה בחדות.

בואו נתחיל כבר מהשיחה הקרובה – תחשבו מה המסר שלכם ב30 שניות , תופתעו מהתוצאה.

נכתב על ידי סמנכ"לית ומנהלת מחוז צפון, סיגלית ספיר, קבוצת גדיש, אפריל 2025

[1] https://brainrules.net/

[2] שיטה זו, שמקורה בצבא ארה"ב, מדגישה את חשיבות הצגת המסקנה או ההמלצה העיקרית בפתיחת התקשורת – bottom line up front.